رسائل من الأمل إلى غزة

Send messages of hope for people in Gaza

שלחו מסרים של תקווה לאנשים וילדים בעזה


messages4gaza@gmail.com

رسالة امل מסר של תקווה


رسالة امل – اسمي تمار انا اسرائيليه وانا اتألم كثيراً للذي يحصل هناو لقد بكيت وما زلت ابكي طالما يوجد جرحى وقتلى بالحرب. الذي فعلته دولتي في غره لا يحتمل. انا اتامل ان لا تفقدوا الامل, رغم كل المعاناه التي تمرون بها تذكروا انه يوجد اسرائيليون يريدون العيش بجانبكم وبتساوي تصالح واخوه.

מסר של תקווה - שמי תמר, אני ישראלית ואני כואבת מאוד את מה שקורה פה - בכיתי ואני בוכה עדיין על כל הפצועים וההרוגים במלחמה, מה שהמדינה שלי עשתה בעזה הוא בלתי נסבל. אני מבקשת שלא תאבדו תקווה, למרות כל הסבל שאתם עוברים זכרו שיש ישראלים שרוצים לחיות לצידכם בשיוויון, פיוס ואחווה

Video - The human voice

שלום אנשים יקרים
שמי מיכל ברקת, אני גרה בירושלים עם בעלי ושלושת ילדי הקטנים. קשה לי לתאר את התדהמה שאחזה אותי כששמעתי מה הצבא הישראלי עולל בעזה. בתחילת ההתקפה, כשקרוב למאה מטוסים ומסוקים ישראליים המטירו פצצות על עזה, אני לא יכולתי להאמין שזה קורה. זה היה נראה לקוח מאיזה ספר היסטוריה, תיאור של קרב בין שתי מעצמות באיזו מלחמת עולם. הזוי לחלוטין. וגם המשך הפעולות של הצבא הישראלי, עוררו בי רושם שיש איזו טעות איומה ונוראה לגבי תפיסת ה"אויב" שעומד מול הצבא. טבח המוני והרס כל כך עצום - זה בלתי נתפס.
נדהמתי לא פחות מדעת הקהל בקרב היהודים בישראל. איך האנשים קיבלו זאת בשלווה, ואפילו הצדיקו את הפשעים האיומים האלה - אני לא מצליחה להבין. התקשיתי לדבר עם אנשים, רבים ננעלו בתוך תפיסה לוחמנית צרה שמחלקת את המציאות ל"אנחנו" ו"הם". הנימוק הרווח היה שחמאס אשם. אבל אפילו אם חמאס אשם, איפה האמפטיה כלפי האזרחים בעזה?? מעבר לזה, התקפה זוועתית שכזאת לבטח לא תביא לרגיעה ושלום.

עשיתי מעט שבמעט, השתתפתי בהפגנות נגד ההתקפה, תרמתי כסף דרך עמותת "רופאים לזכויות אדם ישראל".
ליבי איתכם לנוכח הזוועות שאתם עוברים בימים אלה. אני חושבת עליכם הרבה. מרכינה את ראשי בבקשת סליחה.
אני מקווה שלעולם ישראל לא תכניס שוב צבא לעזה. ושמנקודת השפל הזו החיים בעזה יהיו במגמה הפוכה. מדמיינת את הרצועה כחבל ארץ פורח ומשגשג, עם חופי ים נפלאים שמושכים אליהם תיירות מכל העולם. גם מישראל. וללא גדרות.
שלכם
מיכל ברקת
اعزائي مرحبا
اسمي ميخال بريكت, اسكن في القدس مع زوجي واولادي الثلاث.
من الصعب بالنسبة لي ان اصف حالة التعجب التي داهمتني عندما سمعت ما يفعله الجيش الاسرائيلي بغزة. في بداية العدوان عندما ما يقارب المائة طائرة اسرائيلية امطرت القنابل على غزة, لم اصدق ماذا يحدث, وكانه ماخوذ من كتاب تاريخ, امر لا يصدق.
وباقي العمليات الاسرائيلية جعلتني اشعر ان هناك خطأ كبير. مجزرة جماعية ودمار شامل – امر يصعب تصديقه.
استغربت من الرأي العام اليهودي. كيف تقبلوا الامر وصادقوا هذه الجرائم الفظيعة. استصعبت ان احادث الناس فاغلبهم يقولون ان حماس هم المذنبين! ولكن حتى لو كان الامر صحيح ما ذنب المواطنين في غزة؟؟ عدوان كها ابدا لن يؤدي لسلام.
فعلت القليل, اشتركت بمظاهرات ضد العدوان, تبرعت بالمال "لاطباء من اجل حقوق الانسان".
قلبي معكم في هذه الاوضاع الصعبة التي أنتم بها, افكر بكم دائما واطلب منكم السماح.
اني اتأمل ان لا تدخل اسرائيل جيوشها مرة اخرى الى غزة. اني اتخيل بان تعمر غزة مع شواطئها الجميلة التي ستمتلئ بالسواح من جميع انحاء العالم.
ميخال بريكت

No comments: