שלום
קוראים לי שני, ואני נשואה ליובל, יש לנו ילד בן שנתיים בשם תומר.
אנחנו בירושלים. הבאנו לכם מה שיכולנו מהבית – בגדים, שמיכות, צעצועים, כלי רחצה ועוד הרבה דברים.
רצינו שתדעו שיש כאן עוד אנשים כמונו שמתביישים ומוחים ובטח לא מסכימים עם הצעדים שנוקטים הפוליטיקאים של שני הצדדים.
יש כאן אנשים שמאוד אכפת להם ממה שקורה כאן ומאוד אכפת לנו מכם.
אנחנו מכבדים אתכם, ואת הזכות שלכם לחיים מלאים ומאושרים. אנחנו חושבים שמה שקרה כאן הוא בלתי נסבל,ולא היינו רוצים שזה יקרה שוב.
אנחנו חושבים שהפתרון היחיד הוא – לדבר ולדבר ולדבר. הגיע הזמן למשהו חדש. לדרך חדשה.
יש בעם שלנו הרבה אנשים שרוצים בהידברות ובדיאלוג ומאמינים כי ניתן ואפשר אחרת.
המצב נהייה קשה, וקיצוני, אבל את הכול אפשר לשנות.
אנחנו רוצים שיהיה שלום בניינו
ומבקשים סליחה על כל העוולות שנגרמות לכם, יומיום.
אני מאמינה שאנחנו יחד יכולים לשנות ולחיות בשלום.
שני.
رسالة امل מסר של תקווה
رسالة امل – اسمي تمار انا اسرائيليه وانا اتألم كثيراً للذي يحصل هناو لقد بكيت وما زلت ابكي طالما يوجد جرحى وقتلى بالحرب. الذي فعلته دولتي في غره لا يحتمل. انا اتامل ان لا تفقدوا الامل, رغم كل المعاناه التي تمرون بها تذكروا انه يوجد اسرائيليون يريدون العيش بجانبكم وبتساوي تصالح واخوه.
מסר של תקווה - שמי תמר, אני ישראלית ואני כואבת מאוד את מה שקורה פה - בכיתי ואני בוכה עדיין על כל הפצועים וההרוגים במלחמה, מה שהמדינה שלי עשתה בעזה הוא בלתי נסבל. אני מבקשת שלא תאבדו תקווה, למרות כל הסבל שאתם עוברים זכרו שיש ישראלים שרוצים לחיות לצידכם בשיוויון, פיוס ואחווה
No comments:
Post a Comment