ילדים מחפשים אלוהים
(בצל מלחמת עזה – מוקדש לאמא מבאר שבע, לשלומי אלדר וד"ר אבו אל עייש)
ילדים מחפשים אלוהים בתוככי המלחמה
בחורבות הבית בריח אבק השריפה והקץ
לא ארכה נשמתם לא פרחה ילדותם התמה
אביב כה כואב נושר ניצניו בשורשו של עץ
אדום באדום מצטמרר באופק עטוף משקיעה
מים במים נוגעים בלחי ממרר וצרוב מדמע,
אצבעות ידיים רכות מתעותות מחום הפצצה
עצבות קולות הנפץ מפולת קירות והכל שוקע.
עיניים פעורות זבות דם ילדותם המרוסקת
בערוב מרחקים מדולדלי אברייהם של אבות,
מר הוא הקרב שתיקה ארוכה מצטמררת
אמהות מצטנפות לזרועות ילדיהן קרועות.
הם שיר ערש מדברי אומלל למראשות החיים
נאחזים עד קצה אור אפופים באיווחת הנפילה,
כמו טיל המחפש את טרפו בהבזק לא תמים
רטוב מטללים בוכיים ברגבים מצבות ודממה.
והעת היא סער לבבות נפרמים לחוטים ואין מנחם
מתרפק אל הליל אויר מלא יאוש וחושך מתעתע,
יתום בצוהר עיניו הקטנות בחוסר אונים מטמטם
ואמא ואבא וילדם הקטן באובדן חושים משגע.
הלומים מאין סוף נגיעה למחזור המוות שביננו
אז נחריש ערירים ושכולים על חרב עטור זית נובל,
איך נשקנו שלום וסליחה לבקש במות ילדיינו
איך נפלו גיבורים ונולדו ילדינו מהריסות בית נופל.
יוד אחי שאול
رسالة امل מסר של תקווה
رسالة امل – اسمي تمار انا اسرائيليه وانا اتألم كثيراً للذي يحصل هناو لقد بكيت وما زلت ابكي طالما يوجد جرحى وقتلى بالحرب. الذي فعلته دولتي في غره لا يحتمل. انا اتامل ان لا تفقدوا الامل, رغم كل المعاناه التي تمرون بها تذكروا انه يوجد اسرائيليون يريدون العيش بجانبكم وبتساوي تصالح واخوه.
מסר של תקווה - שמי תמר, אני ישראלית ואני כואבת מאוד את מה שקורה פה - בכיתי ואני בוכה עדיין על כל הפצועים וההרוגים במלחמה, מה שהמדינה שלי עשתה בעזה הוא בלתי נסבל. אני מבקשת שלא תאבדו תקווה, למרות כל הסבל שאתם עוברים זכרו שיש ישראלים שרוצים לחיות לצידכם בשיוויון, פיוס ואחווה
No comments:
Post a Comment