שמי ציונה
אני אם לבן וסבתא לשתי נכדות.כל אדם חף מפשע, ילד, אמא אבא סבא או סבתא שנהרגו במלחמה הזו גרמו לי כאב נורא . ולא משנה אם הוא ערבי או יהודי. ראיתי מה שקורה בעזה ובכיתי, מחוסר אונים לעצור את הדם שנשפך. כולנו נבראנו בצלם, אין לי ספק שמרבית תושבי עזה רוצים לחיות בשלום ובשכנות טובה, ואין לי ספק שזה אפשרי.

מאז שראיתי מה קרה לדוקטור אבו עייש, שאיבד את שלוש בנותיו אני לא מצליחה לישון בלילות. איש יקר עם בנות טהורות, משפחה שהאירה את העולם בנוכחותה. התביישתי בהתנהגות של הישראלית שהתפרצה כשהוא הביע את כאבו. אני רוצה שתדעו שיש עוד אנשים רבים שההתנהגות שלה דחתה אותם. שרצו לחבק אותו על מה שהוא. אני יודעת שיש בעזה עוד משפחות שחיות עכשיו עם אסון כזה. ואני חשה כאב נורא. אני רק מתפללת שלא יהיו עוד הרוגים. לא בצד שלנו ולא בצד שלכם, ושיימצאו המנהיגים שיעשו הכל כדי שזה יקרה. בינתיים אני מבטיחה לעשות כל שאני יכולה .